March 28, 2021

עונה 2 - פרק 8 - קנאה

כולם מקנאים מפעם לפעם זו תכונה שמתעוררת בכולנו אבל כשלא מתמודדים איתה טוב לרוב אנחנו נגרום לתוצאה ההפוכה שנרצה במקום לקרב אלינו את היקרים לנו אנחנו נרחיק אותם אם ההתנהגות שלנו קיצונית ומתפרשת כלא הוגנת או חונקת מדי.

אפשר לראות קנאה כדבר חיובי, כאינדיקציה לכך שאנחנו אוהבים את בני הזוג שלנו ולא רוצים לאבד אותם ויש לה ללא ספק אספקטים רעים המחקר מראה שקנאה במצבה הקיצוני והחמור היא הסיבה הנפוצה ביותר  לאלימות משפחתית.

שליטה היא מרכיב שחשוב להבין אותו בהקשר של קנאה כשהקנאה גורמת לנו לרצות רוצים לשלוט על אנשים אחרים כמו לומר לבן/ת הזוג שהם לא יכולים לעשות דברים, לצעוק על בן/ת הזוג כדי לגרום להם להפסיק את ההתנהגות שלהם שגורמת לכם להרגיש קנאה. להאשים את בן/ת הזוג ולגרום להם לציית לחוקים המוזרים שלך. כל אלה הם חלק מהתנהגות שתלטנית טיפוסית. במצב הקיצוני זה אתה לא יכול לעזוב את הבית, את לא יכולה שיהיו לך חברות או חברים, את לא יכולה שיהיה לך תחביב, אתה לא יכול לדבר עם בנות המין השונה אולי אפילו עם המשפחה המורחבת שלך והתנהגויות קיצוניות אחרות. שכפי שאמרנו מסוכנות ועלולות להוביל לאלימות.

כדי לטפל בקנאה ולשפר את מערכת היחסים צריך לדבר על בושה - אין פה שום דבר להרגיש בושה לגביו בגלל שזה לא בשליטתנו, אם זה היה בשליטתנו כנראה שלא היינו בוחרים למצוא סיטואציות בהן אנחנו  מרגישים קנאה ולהתנהג בצורה נוראית לבני הזוג שלנו, זה לא מה שקורה, מה שכן קורה זה שכנראה חווינו טריגר שעורר בנו  התנהגות שיצאה משליטה. התנהגות מבישה היא לעשות את זה את ההתנהגויות הקיצוניות מתוך הקנאה שאנחנו מרגישים ולא להרגיש כלום לגבי זה להישאר בקור רוח לגבי זה אמור לגרום לנו להרגיש בושה.
לא צריך להתבייש בזה צריך כן להרהר בזה, לצלול פנימה ולרצות להבין מאיפה זה מגיע ואיך לשנות אבל בושה לא תעזור.
ההגדרה של  קנאה היא ההרגשה הנוראית והייאוש שאנחנו מרגישים שמישהו שאנחנו אוהבים מתרחק מאיתנו.

יש שני סוגים שונים של קנאה - מה הם?
אילו מחקרים נעשו על קנאה ומה הממצאים שלהם?
לאיזה נזקים הקנאה גורמת הן לאדם שמקנאים לו והן לאדם המקנא?
ואיך אני מטפלת בקנאה?

על השאלות האלה ועוד עניתי בפרק 8 של הפודקאסט "טיפול זוגי" - קנאה.
האזינו וספרו לי מה חשבתם.

שלכם,
שרון

 

תמלול הפרק:
עונה 2 - פרק 8 - קנאה

הפרקים האחרונים גרמו לי לחשוב יותר ויותר על קנאה

באנגלית יש שתי מילים לקנאה  jealousy ו - envy ויש הבדל ביניהם envy  זה אני רוצה מה שיש למישהו אחר כמו וואו איזה בית יפה יש לה ואני רוצה גם. לעומת jealousy שבה אני מפחדת לאבד משהו שאני אוהבת, כי אולי מישהו אחר ייקח לי אותו.  ואני חושבת שלרובנו לפחות לי, אני אדבר בשם עצמי לא ידעתי רוב חיי שיש את ההבחנה בין שני הסוגים האלה, די משתמשים בשתי המילים האלה באופן דומה ובעברית אני בכלל לא מודעת לכך שיש עוד מילה יש לנו פשוט את המילה קנאה. 

אז לאחר חמישה פרקים בנושא בגידות  אני רוצה לדבר היום לעומק על מה זאת קנאה, אני לא חושבת שאפשר לדבר על בגידה או החלמה מבגידה או האמת לגבי מערכות יחסים בכלל בלי לדבר על קנאה. נצלול לעומק ונדבר בפרק הזה על מחקרים מעניינים בנושא, איך אני עוזרת לאנשים להתגבר על קנאה והמחשבות האישיות שלי לגבי קנאה. 

קנאה זה משהו שבהחלט אפשר לפתור בטיפול, אם אתם מרגישים קנאה זה רגש מאד מאד לא פשוט יש אשה שאמרה לי שמכל הרגשות זה הכי קשה עבורה כי הוא באמת מציף והופך אותנו לגמרי טוטאליים אובססיביים אפילו וכשיוצאים מהאפיזודה הזאת שיכולה להיות מאד ארוכה אגב, מרגישים לפעמים  בושה מאד גדולה איך עשיתי את זה איך השפלתי את עצמי בניסיון לעקוב אחרי בן הזוג שלי, לבדוק את חשבון הטלפון שלו, להתקשר לידידה שלו במסווה כל הדברים האלה יכולים לגרום לנו להרגיש ממש רע ובטיפול אנחנו מחלימים מטראומות מהעבר שלנו ואנחנו יוצרים מה שנקרא התקשרות בטוחה ואז בהדרגה גם אפיזודות הקנאה יורדות משמעותית פשוט כי אנחנו מרגישים יותר בטוחים במערכת היחסים שלנו אז אנחנו פחות מקנאים או אם אנחנו מרגישים קנאה אנחנו לומדים לבוא עם הרגש הזה למטפלת או למטפל שלנו ולעבד את זה שם ולא לעשות משהו שאנחנו יודעים שאח"כ עלול לגרום לנו להרגיש בושה או גועל מעצמנו. אם המטפל/ת עובד/ת לעומק על תיקון החוויות של מערכת היחסים   שזו שיטת טיפול טובה שכמעט תמיד עובדת. והאמת שגם דרך קשרים יציבים ואוהבים אחרים לא רק עם המטפל/ת אפשר לרפא את הקנאה, כשאנחנו בקשר עם חבר, חברה, שמוכיחים לנו שוב ושוב ושוב שהם שם בשבילנו ולא עוזבים אותנו ואפשר לסמוך עליהם ואין לנו סיבה לקנא, אף אחד לא ייקח לנו אותם, הקשר הזה לא הולך לשום מקום. זה גם מאד עוזר. 

לקנאה בדרך כלל יש סדר מסויים של מהלכים זה בד"כ מתחיל מההרגשה שאני לא מספיק טוב/ ה מישהו יעזוב אותי ואיכשהו במהלך של המוח שאני חייבת להודות לא ברור לי עד הסוף, גורם לנו לרצות לדעת את כל הפרטים - איך המוח שלנו עובר מלא להרגיש מספיק טובים ולדאוג שיעזבו אותנו לכך שאנחנו צריכים לדעת הכל עליהם וכל מי שמסביבים ולפתח אובססיה ולהיות בלופ של מחשבות האם הוא יעזוב אותי האם הוא מסתכל על האשה הזאת, האם יש לו משהו עם השכנה שלו ראיתי איך הוא עזר לה לסחוב דברים מהאוטו וכמה הם היו נראים קרובים ואני צריכה לדעת מה קורה אז אני אחטט לו בכל המגירות בבית ואסתכל על פירוט חשבונות הטלפון והבנק שלו. כשזוגות באים אלי כשהם רוצים להחלים מרומן ובגידה הרבה פעמים הם רוצים לדעת הכל איפה נפגשתם, האם הגעת לאורגזמה, כמה פעמים, לכמה זמן, האם הוא נישק אותך בצוואר תוך כדי האם האיבר שלו גדול או קטן משלי, האם אהבת אותו יותר ממני. וברגעים האלה אני בד"כ עוצרת את האנשים ומעודדת אותם לא לשאול את השאלות האלה כי ברגע ששומעים את הפרטים האלה זה שותל את התמונות בראש ואי אפשר אחרי זה לקחת אותן בחזרה. אז אני מעודדת לשאול שאלות רבות וכמה שיותר אבל לא על תנוחות ואיברים ואורגזמות שזה מידע שיעשה יותר נזק מאשר באמת יעזור לנו להתגבר ולהתקרב. עבור הבוגד/ת הם צריכים להתוודות ולענות על כל שאלה של הנבגד/ת אבל לנבגד/ת אני אומרת להיזהר בשאלות שהם שואלים ואני אנחה אותם לשאול שאלות שלא יצרבו במוחם ויגרמו לטראומה.

אני רוצה לומר שכולם מקנאים מפעם לפעם זו תכונה שמתעוררת בכולנו אבל כשלא מתמודדים איתה טוב לרוב אנחנו נגרום לתוצאה ההפוכה שנרצה במקום לקרב אלינו את היקרים לנו אנחנו נרחיק אותם אם ההתנהגות שלנו קיצונית ומתפרשת כלא הוגנת או חונקת מדי.

עוד דבר שקורה הרבה פעמים כתוצאה מקנאה זה שליטה - אנחנו רוצים לשלוט על האדם האחר כמו לומר לבן/ת הזוג שהם לא יכולים לעשות דברים, לצעוק על בן/ת הזוג כדי לגרום להם להפסיק את ההתנהגות שלהם שגורמת לכם להרגיש קנאה. להאשים את בן/ת הזוג ולגרום להם לציית לחוקים המוזרים שלך. כל אלה הם חלק מהתנהגות שתלטנית טיפוסית. במצב הקיצוני זה אתה לא יכול לעזוב את הבית, את לא יכולה שיהיו לך חברות או חברים, את לא יכולה שיהיה לך תחביב, אתה לא יכול לדבר עם בנות המין השונה אולי אפילו עם המשפחה המורחבת שלך והתנהגויות קיצוניות אחרות. 

לגבי בושה - הרבה פעמים אנשים אומרים לי שהם מרגישים בושה לגבי זה ואני מנסה להסביר להם שאין פה שום דבר להרגיש בושה לגביו בגלל שזה לא בשליטתנו, אם זה היה בשליטתנו כנראה שלא היינו בוחרים למצוא סיטואציות בהן אנחנו  מרגישים קנאה ולהתנהג בצורה נוראית לבני הזוג שלנו, זה לא מה שקורה, מה שכן קורה זה שכנראה חווינו טריגר שעורר בנו  התנהגות שיצאה משליטה. התנהגות מבישה היא לעשות את זה את ההתנהגויות הקיצוניות מתוך הקנאה שאנחנו מרגישים ולא להרגיש כלום לגבי זה להישאר בקור רוח לגבי זה אמור לגרום לנו להרגיש בושה. לא צריך להתבייש בזה צריך כן להרהר בזה, לצלול פנימה ולרצות להבין מאיפה זה מגיע ואיך לשנות אבל בושה לא תעזור. כי אנחנו  לא עושים את זה בכוונה ואנחנו  לא מרגישחם  כלום קור רוח לגבי זה ולכן אין צורך להרגיש בושה.

אני אגדיר קנאה כהרגשה נוראית וייאוש שאנחנו מרגישים שמישהו שאנחנו אוהבים מתרחק מאיתנו - זו הרגשה נוראית. 

קנאה היא נורמלית כולנו מרגישים אותה מפעם לפעם ובעוצמות משתנות אני אפילו ארחיק לכת ואומר שרובנו הרגשנו פעם קנאה קיצונית בלי קשר לאופן שבו גדלנו ולסגנון ההתקשרות שלנו. זה טבעי להיפגע  ולקנא כשבן/ת הזוג שלנו מביעים עניין במישהו אחר. 

המחקר לגבי קנאה - 

הארי סטאק סאליבן "קנאה היא רגש גדול ומורכב של יחסים בינאישיים 

רודריגז: "קנאה היא רגש שמעודד הגנה על בני זוג במערכת יחסים מבני זוג אלטרנטיביים. קנאה מתפרשת כסימן של דאגה ואכפתיות כלפי אדם אחר מחקר מראה שהיא מקושרת באופן חיובי עם אהבה רומנטית" רודריגז מנסה לנרמל קנאה ולראות אותה לא רק כדבר רע אלא גם כדבר טוב כאינדיקציה שאנחנו אוהבים מישהו או שיצרתם מערכת יחסים טובה, יש משהו להפסיד פה. 

"קנאה יכולה להתגבש כתגובה רגשית שיש לה אלמנטים חיוביים שיכולים לעורר מוטיבציה לשימור מערכת היחסים" - שוב קנאה היא לא רק דבר רע.

"המחקר מראה כי קנאה היא הסיבה הנפוצה ביותר  לאלימות משפחתית" אז בהחלט יש לה אלמנטים רעים. 

אז זה חשוב לדעת שקנאה במצבה הקיצוני והחמור ביותר יכולה להוביל לאלימות במערכת יחסים.

כשאני חושבת על מערכות יחסים אלימות אני חושבת על הפוגע כמישהו שיש לו טראומה גדולה סביב מערכות יחסים והתקשרות ברמה כ"כ גבוהה וחמורה. אנחנו לא נוטים לראות את הפוגע כמישהו שפגוע מאד בפנים, שזקוק בצורה נואשת והם כ"כ נפגעו בילדות עד כדי כך שהם פשוט לא סומכים על אנשים שישארו איתם אז הם משתמשים בכוח ושליטה כדי להשיג התקשרות שהם מאמינים שהם לא יכולים להשיג בדרך אחרת.  

 משהו שעלה מהמחקר הוא שככל שאנשים יותר עולים במידת המחוייבות והאקסקלוסיביות שלהם הם יותר מקנאים. 

עוד דבר ככל שיש לנו יותר בטחון עצמי ככה אנחנו פחות נקנא. בעיקר עבור גברים. גברים עם בטחון עצמי גבוה יקנאו פחות. 

משהו מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא שאין קשר בין רומנטיות ונטיות רומנטיות לקנאה. אין קשר ביניהם.

האם קנאה קשורה לתחושה שאנחנו פגומים שיש לנו לקות מסוימת - כן בהחלט, המחקר מצא שיש קשר בין תחושה שאנחנו פגומים לקנאה.

האם קנאה קשורה לתפיסה מסורתית של תפקידי המינים למשל אם אני אשה אז אני אהיה עדינה ואלבש רק שמלות ואם אני גבר אני צריך להיות חזק וגיבור ומפרנס? נמצא שכן אבל רק עבור גברים. עבור גברים ככל שהם יותר תופסים את תפקידי המין שלהם כמסורתיים הם יותר יקנאו. נשים יכולות לקנא בין אם יש להן תפיסות מסורתיות או לא.

האם קנאה קשורה לתלותיות במערכת היחסים? כן זה כן אבל רק עבור נשים. 

אוקי אז עכשיו אני רוצה לספר לכם על מחקר מ-2004 למשתתפים במחקר הזה הציגו תרחישם היפותטיים של בגידה מינית ובגידה רגשית כלומר תרחיש שבו בוגדים בי מינית או שמישהו מתאהב במישהו אחר . ואז הם נשאלו כמה קנאה, כעס, פגיעה וגועל הם ירגישו בעזרת סולמות הערכה כלומר לא לומר כן או לא אלא דירוג של מ-1 עד 10  

מה היו הממצאים?

אין הבדלים בין המינים לא נמצא הבדל בין נשים לגברים בין קנאה רגשית וקנאה מינית ברמת הכעס הם הביעו רמות זהות של כעס

האם יש הבדל בין המינים לגבי תחושת הפגיעה? לא

האם יש הבדל בין נשים וגברים ברמת הגועל שהם הרגישו בין בגידה מינית או רגשית? לא 

אז השיעור שלמדנו כאן הוא שנשים וגברים נוטים להרגיש קנאה בדרכים די דומות. 

אך אני רוצה לציין שיש הבדל גדול  במחקרים שונים שנעשו על קנאה והרבה מזה זה האופן שבו הן בחרו לשאול את השאלה לדוגמא יש מחקרים רבים שמראים שיש הבדל עצום בין גברים לנשים שכולו מבוסס על ההנחה שלגברים יש ביליונים של זרעונים ולכן לא אכפת להם אם אשה תנהל רומן רגשי עם גבר אחר  כל עוד היא לא  תעשה סקס עם מישהו אחר. זה מפי פסיכולוגים אבולוציוניים והם אומרים שלנשים לא אכפת עם גבר יעשה סקס עם אשה אחרת כי יש לו ביליונים של זרעים וכל עוד יש לו זרע גם בשבילה אז זה בסדר אבל מה שהיא באמת מפחדת ממנו זה שיהיה לו רומן רגשי עם משהי אחרת. כי אז זה אומר שהוא לא יהיה בסביבה לגדל את הילד ברגע שהילד יוולד וההפך הוא נכון לגבי גברים, שהם מודאגים שהנשים שלהן יעשו סקס עם מישהו אחר כי אם היא תעשה סקס עם מישהו אחר הוא עלול לגדל ילד שלא שלו ביולוגית. המחקרים שהם מפנים אליהם שואלים שאלה בדרך מאד מסויימת שאלו שאלה בנוסח כזה: "האם יותר ירגיז אותך שאשתך תבגוד בך בגידה מינית או רגשית?" אז אתה בוחר אחד והבחירה השניה  בעצם נעלמת זה בינארי אתה נאלץ לבחור משהו אחד ואנחנו לא יודעים אם הבחירה היתה 49 51 אחוז או 100 אחוזו-0 אבל אם אני שואלת אותך מאזין או מאזינה יקרה בסולם של 1 עד 10 כמה קנאה תרגישי או תרגיש אם בן הזוג שלך יבגוד בך מינית מה יהיה המס' שלך? וכמה קנאה תרגיש/י בסולם של 1 עד 10 אם בן/ת הזוג שלך יתאהב במישהי אחרת? המספרים הם לא מה שחשוב אבל אתם רואים כששואלים שאלה בצורה השניה מקבלים מנעד רחב יותר של ניואנסים. כששואלים גברים ונשים בדרך השניה מוצאים שגברים ונשים כמעט זהים אבל כששואלים את השאלה בצורה הראשונה רואים הבדלים כי מאלצים אותם לבחור בתשובה אחת ומאבדים את הניואנסים. ואני מאמינה שככל שהתרבות שלנו פועלת ליצירת שוויון בין המינים נראה יותר ויותר זהות כרגע ההבדלים באופן השני הוא 0.1 זה אחוז ההבדל.

קנאה  מוגדרת בעיקר בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים נתפסת כמשהו שהתפתחנו אליו, המוח שלנו מחווט באופן מסויים כדי שנרגיש קנאה אבל  קנאה היא עניין תרבותי אם אני אשווה את זה לרעב כולנו מחווטים להרגיש רעב אבל עבור חלק מהאנשים בעולם רעב מיתרגם לאני צריך לאכול המבורגר וצ'יפס ואצל חלק זה בכלל לא תהיה אופציה ובשבילם להיות רעב אומר שאני צריך לאכול תירס ואצות כי זה מה שיש לאכול במקום שבו אני נמצא. אז באותו אופן אנחנו מחווטים לקנאה אבל כל תרבות יוצקת משמעות שונה למה זה אומר קנאה אנחנו מחווטים ליצור חיבור עם אנשים אחרים ואנחנו מחווטים כדי לרצות לעשות סקס יש לנו דחף לבונדינג  ליצור חיבור וקשרים משמעותיים עם בני זוג, הורים, ילדים, חברים ודחף לסקס. אך איך שאנחנו בוחרים להביא לידי ביטוי את הדחפים האלה הוא תרבותי 

למה אנחנו מקנאים? למה המוח שלנו מחווט כלפי קנאה?

כמו שאמרתי קודם אנחנו מאד מחווטים ליצירת חיבור ובונדינג והתקשרות בטוחה עם אנשים קרובים סביבנו.  קנאה התפתחה כדחף ככל הנראה להבטיח את המשך הקשר המשמעותי עבורנו. אני יכולה להניח בהתבסס על הידע והניסיון שלי שאנשים שחווים קנאה קיצונית יש להם טראומה סביב הנושא הזה וזה טריגר עבורם, כנראה לאורך חייהם גרמו להם להרגיש שהם לא טובים מספיק, חוו המון דחייה וזה טראומה עבורם להרגיש רגשות כאלה. אחת הטרגדיות של טראומות ויחס לא מיטבי בילדות הוא שזה יוצר נטיות ומציאות שמשחזרת את ההתנהגות והטראומה שחווינו בילדות. למשל אם חווינו התעללות מינית בילדות במשך שנים הסיכויים שנהיה קורבנות שוב להתעללות מינית  בבגרותינו הם גדולים יותר משמעותית וזה באמת טרגדיה כפולה. אנשים שלא התייחסו אליהם בצורה הוגנת ואוהבת וראויה בילדות לצערי הרבה פעמים ימצאו את עצמם במערכות יחסים שמשחזרות בדיוק את זה מה שיעלה את הקנאה ולא ירגיע אותה. 

סיבה נוספת שאני יכולה לחשוב עליה למה אנשים מקנאים היא שאף אחד לא אוהב שמרמים אותו בעיקר להרגיש מרומה ע"י האדם קרוב אלינו ביותר שאנחנו זקוקים להרגיש איתו אמון, אהבה ובטחון ולכן זה לגמרי נורמלי להיפגע כשמישהו פוגע בנו באופן הזה. למה לחלק מהאנשים זה יהיה קשה יותר מאחרים? כמו שאמרתי בגלל פגיעות התקשרות מהעבר, טראומה, התעללות כילדים או כבוגרים, יכולה להיות לנו ילדות מדהימה אבל בבגרות שלנו בדיוק סיימנו מערכת יחסים שלא הסתיימה טוב ואנחנו רגישים יותר כרגע וקנאה מתעוררת בנו בקלות יותר בתקופת זמן הזאת. 

איך אני מטפלת בקנאה?

הדבר הראשון הוא לנרמל את זה לעזור להם להפסיק לבייש את עצמם שיימינג רק הורס כאן ואנחנו צריכים באופן אמפתי וכנה לעבוד על להפסיק להרגיש את הבושה, לנרמל קנאה כמה שיותר.

בנוסף אני מנסה להגביר את המודעות סביב זה, מודעות יכולה  לעזור המון לדעת מה הטריגרים שלנו, להכיר אותם, לדעת מהי קנאה, לזהות אותה כשהיא עולה אם אנחנו חווים קנאה בעוצמה גבוהה הרבה פעמים אנחנו לא נצליח לעצור ולהבחין בה נרגיש שאין לנו בכלל שליטה אבל אם אפילו חלק קטן מאיתנו יכול לאותת לנו שאנחנו מרגישים קנאה עכשיו זה עוזר לנו להבין מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור או להפחית את העוצמות.

הדבר העיקרי שאני עושה לאנשים שמגיעים אלי עם תחושה של קנאה היא לטפל בהתקשרות, במערכות יחסים, חוויות רגשיות מתקנות. פיתוח מערכת יחסים בראש ובראשונה איתי שמבוססת על התקשרות בטוחה, מערכת יחסים שמוכיחה שאת ראויה, אהובה, חשובה, שיש לך ערך שאני משהי יציבה שאכפת לה ממך ולא תעשה שום דבר שיפגע בך, שלא אבגוד בך ושאני ישות עצמאית ממך, אני אדם נפרד ממך שרוצה מתוך הרצון הפנימי שלי להיות בקשר איתך. בלי שיגבילו אותי, יאיימו עלי, יגידו לי מה לעשות אלא שלי יש רצון פנימי ועצמאי משלי לרצות להיות בקשר הזה לשמור עליו ולטפח אותו. אם אני מצליחה להסביר את מה שאני עושה מקווה שכן ומקווה שתבינו שזה באמת עובד ומצליח. 

עובדה היא שאם מישהו מאד רוצה לבגוד במישהו הוא יכול לעשות זאת די בקלות גם אם הוא נמצא במערכת יחסים עם שליטה גבוהה וגם אם הוא מאד עסוק, העובדה היא שרוב האנשים לא בוגדים בגלל שרוב האנשים אוהבים את האדם שהם איתו ולא רוצים לפגוע בו, יש להם את אותם רגשות ורצונות שלנו יש. ואז ככל שאנחנו חווים יותר אמון וסומכים יותר על בני הזוג שלנו אנחנו באופן טבעי נתחיל לקנא פחות. 

דבר אחרון שאיתו נסיים הוא איך לנהל קנאה?

  1. הדבר הראשון הוא להחלים מהפצעים שלנו שיכול לקחת שנים בטיפול תלוי בטראומה, בחומרה שלה וכו'
  2. הדבר העיקרי הוא לבקש את עזרתו של בן/ת הזוג שלנו אי אפשר להפסיק להרגיש קנאה, זה לשאול את השאלה הלא נכונה. זה כמו לשאול איך אני יכולה להפסיק להרגיש צמאה? עד שלא נחלים מפציעות העבר ועד שלא תהיה לנו מערכת יחסים עם התקשרות בטוחה לפרק זמן ארוך נמשיך להרגיש קנאה. השאלה היא לאאיך אני מפסיקה להרגיש קנאה אלא איך אני דואגת לעצמי כשאני מרגישה קנאה מה אני עושה בזמן שאני מרגישה קנאה. ליצור תקשורת פתוחה וכנה אם אני מקנאה אני אגיד לבן זוג שלי לפני אפיזודת קנאה שאני מצטערת שאני מקנאה לפעמים זה לא אשמתו בשום צורה אני עובד על זה בטיפול אבל זה לוקח זמן. כשאתה עוזר לשכנה ומדבר איתה יש לך כל זכות לעשות את זה זה לא אשמתך שאני מרגישה קנאה אבל אם אתה אוהב אותי אתה יכול בבקשה לדאוג ל________או לעשות ____ אולי פשוט נדבר על זה מדי פעם זה לא אומר שאתם לא יכולים להיות חברים אבל אולי אני אצטרך אישור, מתן תוקף, שתרגיע אותי. שתעזור לי להתגבר על זה. אתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה אבל זה מה שמעורר בי טריגר  ואני אשמח אם תעזור לי בזה.

מהניסיון שלי ברגע שמסבירים מה עובר עלינו לא מאשימים או מבקרים את האחר ומבקשים בקשה מאד ברורה וספציפית בצורה נעימה ומגייסת אז אנחנו לרוב נקבל את שיתוף הפעולה שאנחנו זקוקים לו כדי להתגבר על הקנאה.

ואם יש לכם קושי סביב הנושא הזה איןש ום סיבה שבעולם שתמשיכו להיפגע מגיע לכם לחיות את חייכם במלואם עם כמה שפחות סבל וכאב אתם מוזמנים לפנות אלי או למטפל/ת אחרים שאתם מרגישים בנוח איתם העיקר שתזכרו שמגיע לכם לדאוג לעצמכם ולאפשר לאחרים לדאוג לכם. 

תודה רבה ונתראה בפרק הבא

More episodes

Load more

Podbean App

Play this podcast on Podbean App